יום לא רע בכלל של משחקים צפוי לנו והוא כולל כמה קבוצות שדי צריכות להתחיל לנצח אם הן רוצות לתת לבעלים שלהם תחושה שנקראת "תקווה" וגורמת להם להכניס את היד לכיס. נעשה את כל זה עם חגיגת יום הולדת לאחד המוזיקאים האהובים בארץ (בצדק) שהביא לקידמת הבמה את הגיטרה הערבית. ברוך הבא מהגלות דודו טסה.

02:00     שארלוט הורנטס (26-28) – טורונטו ראפטורס (23-28)

הביתית

עם שני נצחונות בלבד מתוך שמונת המשחקים האחרונים שארלוט מתחילה לאבד גובה והיא כבר במקום התשיעי במזרח הצפוף. הקבוצה, שמתבססת בעיקר על ההתקפה שלה לא הצליחה למצוא את הטבעת לאחרונה כשהיא קולעת בעשרת המשחקים האחרונים 44.6% מהשדה ו 32.4% מהשלוש, מקום 26 בתחום בשניהם. הבעיה נמצאת בעיקר באחוזים לשלוש שם הקבוצה נמצאת במקום השביעי בתחום בסך הכללי והוא חשוב מאוד לאור המשחק המהיר של הקבוצה (הקצב השני הכי מהיר בליגה) והיכולת לייצר יותר נקודות דרך איבודים. במילים אחרות: שארלוט לא כל כך יודעת להגן ועיקר הנקודות שלה תלויות בהזדמנויות השניות שהיא מייצרת לעצמה. לכן, במשחקים שבהם היא קולעת באחוזים טובים היא מצליחה לנצל את הייתרון היחסי שלה בשלשות פנויות בהתקפות המעבר. הבעיה הגדולה היא שהלילה, כמו גם לפני שבועיים, היא משחקת מול קבוצה שלא מאבדת כמעט בכלל ושהכדורסל שלה הוא בדיוק ההפך מזה של שארלוט. כמו במשחק הקודם בין השתיים, גם כאן מי שתנצח היא זאת שתכפה את קצב המשחק שלה על השנייה. מקדניאלס בחוץ.

האורחת

טורונטו על אמת. היא אמנם לא תזכה בתואר מלכת היופי של הכדורסל לשנת 2022 אבל היא בהחלט עלולה למצוא את עצמה בשלבים המתקדמים של הפלייאוף אם תמשיך כך. חמישה נצחנות רצופים על מיאמי, שיקגו ואטלנטה המתחדשת כשכולם תוצר של קצב משחק איטי למות ושמירה על הכדור. אין שום צורך באסיסטים בקבוצה שיש לה שחקני אחד על אחד טובים עד טובים מאוד שמספיקים בשביל לשים את הנקודות על הלוח. בצד ההגנתי הסולידי חלה מגמת השתפרות אם כי באופן תמוה היא עדיין קבוצת ריבאונד התקפה מעולה (שנייה בליגה) אבל מתקשה לקלוט את הריבאונדים בצד המגרש שלה (אחרונה בליגה). אין לי ממש מושג איך זה קורה וההסבר היחיד לפער כזה הוא שאננות בהגנה שלא ממש מתאימה לעובדה שהקבוצה כופה הכי הרבה איבודים על היריבות. למרות הנתונים היחסית ברורים לפענוח טורונטו עדיין מציגה כמה סתירות במשחק שלה, כשבפועל נראה שהיא עדיין לא חזרה למוד ההגנתי שאפיין אותה בשנים האחרונות. אין לה ריבאונדר טבעי כשסיאקם מוביל את הקבוצה עם 6.5 בלבד ונוכחות של סנטר יעיל בצבע יכולה לשנות את התמונה ולהפוך אותה לזוכת מזרח עתידית. לא פחות. חוץ מדראגיץ' אין נעדרים משמעותיים בכוחות הקבוצה מקנדה.

עוצרים בווגאס: שני יקומים מקבילים נפגשים למשחק שיכול להיות מלהיב או משעמם ברמות. לא תצפו? נלך על שארלוט ב 7 וניסיון לחזור למסלול.

02:00     וושינגטון וויזארדס (28-24) – מיאמי היט (20-34)

הביתית

אח, וושינגטון. לקבוצה מהבירה עדיין אין שמץ של מושג מה היא עושה כשהיא יצאה עם W רק בשני משחקים מתוך עשרת האחרונים, שניהם באופן מסקרן על פילי. תקוות הפלייאוף מתחילות להתרחק ולאט לאט אפשר להתחיל לומר שהוויזארדס פשוט לא בנויות להתמודד עם קבוצות טובות ממנה. עשרת המשחקים האחרונים היו קשוחים ללא ספק כשלפניה עוד משחק הלילה מול מיאמי ובחמישי מול ברוקלין (שבמצבה הנוכחי פגיעה מתמיד אבל כבר ניצחה את וושינגטון במשחק נפל של הארדן) אבל לוח משחקים כזה לא אמור לשתק לגמרי את הקבוצה שעל הנייר אמורה להקשות על כל קבוצה בליגה. נקודת האור היחידה היא שוב מונטרז הארל שלא מתאים לקבוצה אבל עושה את מה שנדרש ממנו ויותר ושהיה השחקן היחיד שתפקד בהפסד מול פיניקס במחזור הקודם. הקבוצה צריכה להתעשת מהר ולהבין מה היא רוצה לעשות אם היא לא רוצה למצוא את עצמה במקום ה 11 והכי גרוע שיש לליגה להציע. הלילה, מול מיאמי ללא הירו ובאטלר (כנראה) היא תצטרך להראות שעדיין יש לה את זה. ביל כידוע בחוץ.

האורחת

סתם כך ובלי ששמנו לב (לפחות אני) מיאמי במקום הראשון במזרח. מאחוריה דבוקה די רצינית של קבוצות שרק מחכות למעידה שלה כשבתוך הבליל הזה אפשר למצוא את שיקגו המגמגמת ואת קליבלנד המפתיעה. שלושה הפסדים רצופים לבוסטון וטורונטו האטו קצת את ההתקדמות האיטית והבטוחה של הקבוצה למעלה אבל אפשר לומר בהחלט שהרצון לשמור על הירו ובאטלר בריאים הוא הסיבה המרכזית למעידה הזאת. מיאמי מחזיקה בהגנה השישית בליגה ובצד הזה של המגרש כמעט ואין לה חסרונות, למעט טיילר הירו שלפעמים מנסה ומקבל גיבוי מהשחקנים הפיזיים כשהוא על המגרש. אדאביו בעונה מצוינת כמעט בכל התחומים אבל הוא עדיין לא נמצא במקום שבו אפשר יהיה לבנות סביבו את ההתקפה. במצב הנוכחי של הקבוצה הוא כמובן לא צריך להיות השחקן המוביל אבל בהיעדרם של שני הכוכבים האחרים הוא חייב לקחת על עצמו את הפיקוד ולהיכנס לצבע בכל דרך אפשרית. מיאמי קבוצה שמאבדת במכמויות (14.9 למשחק, שלישית ליוסטון וג"ס) ואחת הסיבות היא אדבאיו שלמרות שהוא לא מוביל כדור מאבד כמות זהה לזה של לאורי (3 איבודים למשחק, הכי הרבה בקבוצה) ואם יצליח לשמור יותר על הכדור ולנתב את המשחק דרכו בצורה חכמה כשצריך, מיאמי תהיה קבוצה שכמעט אין דרכים לעצור. ויש את המשחק הלילה, בו כנראה הירו ובאטלר לא יעלו לשחק אבל מול וושינגטון נטולת ביל להיט יש עדיין מספיק כלים, כשהמבחן של אדאביו יהיה בעצירת הארל, לא משימה שאמורה להיות מאתגרת במיוחד. כאמור הירו ובאטלר ככל הנראה לא יתלבשו הלילה.

עוצרים בווגאס: אם גם לאורי לא היה משחק היה אפשר לחולם על משחק תחרותי. לא הלילה. מיאמי ב 15.

03:00     שיקגו בולס (20-33) – פיניקס סאנס (10-42)

הביתית

מיהי ההגנה הגרועה בליגה ב 15 המשחקים האחרונים? לא חברים, לא יוסטון. וגם לא דטרויט. התשובה הנכונה היא הבולס, שיקגו בולס. תשעה הפסדים ושישה ניצחונות לקבוצה שעדיין נמצאת במקום השני במזרח אבל מתחילה להדליק כמה נורות אדומות מאוד. שלושת השחקנים החשובים שלה כמעט לא הפסידו משחקים העונה ונראה שעייפות החומר מתחילה להשפיע עליהם. האחוזים של הקבוצה עדיין גבוהים מאוד (54.3% אפקטיבי, מקום רביעי בליגה) אבל השמירה שלה על כל הטווחים צנחה משמעותית והיא כבר לא מכירה בצד הזה של המגרש. אין ספק ששחקנים כמו אלכס קארוסו ואפילו לונזו בול היו נכסים הגנתיים שקל מאוד לזלזל בהם אבל כרגע נראה שבהיעדרם הקבוצה בבעיה. הקבוצה לא מסתמכת בכלל על נקודות מהזדמנות שנייה (11 למשחק, מקום 28 בליגה) ובמקרה כזה היא צריכה לעבוד בעיקר עם מה שיש לה וזה לא מספיק. האחוזים המעולים של לא מעט שחקנים בקבוצה יכולים לעזור מאוד אם לקבוצה יהיו יותר פוזשנים להסתמך עליהם, בעיקר משום שאחוזים הם תחום חמקמק שבמשחק נתון יכול להיות לא רלוונטי. ואם כל כאב הראש הזה היא צריכה לארח יפה את הקבוצה הטובה בליגה שלא תתן לה דקה לנשום בהתקפה ותנצל כל פרצה שיש להגנה שלה להציע. ואם זה לא מספיק, לאבין כנראה על אזרחי. כך גם קובי ווייט.

האורחת

ככל הנראה יש דבר אחד שפיניקס לא מצטיינת בו וזה יצירת באזז. בעוד הליגה עסוקה עד צוואר בברוקלין, בטרייד בין אינדיאנה לקליבלנד ומה המשמעות של האפצ'י שעשה לברון כשראס היה לידו הקבוצה שמשחקת את הכדורסל הטוב בעולם עוברת מתחת לרדאר. ההתנהלות על ומחוץ למגרש של הקבוצה פשוט מושלמת ונטולת דרמות, כשבאמת גם אין צורך לייצר כאלה. למרות שהיא הטים טו ביט לכל הדעות היא נותנת לטריו שלה, שלא קיבל יותר מדי כבוד באולסטאר הקרוב, להמשיך לעשות את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב – לנצח. את זה הוא עושה הודות להגנה מושלמת והתקפה מעולה, אבל הכוח המרכזי של הקבוצה טמון בספסל שנותן את כל כולו והוא שותף מלא ללא מעט ניצחונות. ג'ונסון, פיין, מקגי (שהסוכן שלו צריך לקבל פרס כלשהו על גאונות, יש מצב שהוא מחליט בכל שנה איזו קבוצה תזכה באליפות), קרואדר ועוד מגבים את הכוכבים של הקבוצה ועושים הכל מהכל. אין הרבה מה להוסיף על הקבוצה היציבה הזאת שנמצאת בדרך הבטוחה לעוד גמר ואולי גם אליפות סוף סוף. שאמט עדיין בחוץ.

עוצרים בווגאס: מאוד הייתי רוצה ששיקגו יתחילו להשתקם אבל הסאנס לא ממש יאפשרו את זה. פיניקס ב 9.

03:00     אוקלהומה סיטי ת'אנדר (35-17) – גולדן סטייט ווריירס (13-40)

הביתית

ההתקפה הגרועה בליגה הצליחה להפתיע עם שלושה נצחונות רצופים בשבוע האחרון אבל ירדה לקרקע עם הפסד לסקרמנטו. מלבד ניצחון על דאלאס בהארכה הקבוצה לא ממש קלעה גם בניצחונות שלה והיא פשוט הצליחה לתפוס את היריבות שלה ביום רע או לעצור אותם (הקבוצה עשירית בליגה בהגנה, לא בא ברגל). שג"א המסכן שהיה יכול מאוד לעזור לכמה קבוצות בליגה זורק את הנקודות שלו לפח ולצד דורט החביב הם היחידים שיכולים לשים נקודות על הלוח עבור הקבוצה. הלילה זה לא ממש יספיק מול הווריירס המתאוששים שמשחקים כמו אלה מתאימים בול לחזרה ממשבר. שג"א בחוץ, דורט בספק.

האורחת

שמונה ניצחונות רצופים ללוחמים שחוזרים למסלול למרות שקרי עדיין מתקשה לפעמים לייצר נקודות שהיו פעם פשוטות עבורו. הגנת הברזל של הקבוצה מתאוששת לאט ובזהירות בעיקר לאור העובדה שגרין לא משחק והיא הספיקה במשחקים האחרונים כדי לתת להתקפה למצוא את עצמה מחדש. החזרה של קליי הייתה יחסית חלקה והנוכחות של קרי היא עדיין החשובה ביותר בקבוצה כמו גם האחוזים לשלוש שחזרו שוב בעשרת המשחקים האחרונים למקום השלישי בליגה. עוד מוקדם לדעת איך יראו הווריירס בפלייאוף והאם הצעירים חסרי הניסיון בשלבים המאוחרים של העונה יצליחו לשמור על רמה אחידה אבל הלילה יש את אוקלהומה ללא שני השחקנים החשובים שלה כך שלא אתפלא עם הכוכבים יקבלו מנוחה מוקדמת הערב. בייליצה, איגואדלה ואוטו פורטר בחוץ הלילה בנוסף לגרין.

עוצרים בווגאס: בהינתן הפתעה בשיקגו ג"ס יכולה עוד לפנטז על המקום הראשון בליגה. לוחמים ב 25.

04:00     יוטה ג'אז (21-32) – ניו יורק ניקס (29-24)

הביתית

אם למישהו יש מושג מה לעזאזל עובר על יוטה בבקשה שיעדכן. לפני שני הניצחונות האחרונים על הנטס והנאגטס הקבוצה ניצחה שני משחקים בלבד מתוך 13 משחקיה כשהיא לא מצליחה להתחבר או לייצר את הכדורסל הממוכן שהיא רגילה להראות על בסיס יומיומי. מלבד ההיעדרות של ג'ו אינגלס לא היו היעדרויות משמעותיות בשורות הקבוצה שמתהדרת בלא פחות מ 8 הרכבים שונים ששיחקו יותר מ 20 משחקים ביחד (לשם ההשוואה, לניו יורק יריבתה הערב יש רק שניים כאלה). ועדיין, הקבוצה לא מצליחה לייצר הגנה בעיקר בפרימטר שם היא מאפשרת ליריבות שלה ב 15 המשחקים האחרונים לקלוע ב 37.7%, מקום 27 בליגה. בהתקפה היא עדיין מתפקדת עם 54.4% אפקטיביים מצויינים בתקופה הזאת כך שנראה שהתיאום ההגנתי ואולי גם שריר החשק נחלשו מאוד אצל קבוצה שהייתה עד לא מזמן מאריות הליגה בתחום. ליוטה את גמישות מחשבתית גדולה שמאפשרת כדורסל מסוג שונה ובשביל להצליח היא חייבת להסתמך על נקודות החוזק שלה וההגנה, שהייתה אחת מהנקודות האלה, איננה עוד. יכול להיות ששני המשחקים האחרונים היו התחלה של חזרה לעניינים אבל כרגע המצב נראה נורא עבור הקבוצה שעדיין ניצבת במקום הרביעי במערב. מוזר. גובר לא ישחק הערב, כמו גם קלרקסון וגיי ככל הנראה.

האורחת
 הניקס ממשיכה לצאת לאט ובזהירות מאזור החיוג של הפלייאוף כשהיא סופרת רק שני ניצחונות מתוך עשרת המשחקים האחרונים. רנדל עוזב בבטחה את מקומו כסקורר ומנסה לשים קצת יותר אחריות על האחרים אבל זה לא כל כך עובד בלשון המעטה בקבוצה שבה ההתקפה היא לא החלק החזק ממילא. הגנתית הניקס במקום לא רע כל כך העונה אבל גם בתחום הזה היא רחוקה מלשכנע ובעיקר חסרת כלים להיות תחרותית. בורקס, בארט ופורנייה כולם יכולים להיות טובים בערב נתון אבל הקבוצה צריכה את כולם בכושר טוב ואת רנדל בכושר מטורף כדי לצאת מהבור שהיא מתחילה לחפור לעצמה, וזה לא נראה באופק. הערב היא תפגוש יריבה במשבר שבהעדר הסנטר שלה אולי יש סיכוי להשתלטות של רנדל על הצבע שתוביל לנקודות קלות יותר עבור הניקס, שהאחוזים שלהם לשלוש רק משוועים לעוד הזדמנויות. דרק רוז בחוץ.

עוצרים בווגאס: יש לי תחושה שהניקס יקחו את זה כי בלי גובר יהיה בור גדול מדי בגזרת הריבאונד. ניו יורק ב 3 וסקור נמוך. מאוד.